28 בדצמבר 2019

פרק שלישי // בחזרה לשטעטל: היכן הייתה 'עיירתי בֶּלְז'?


רשימה זו היא הפסקול המלווה את הפרק השלישי בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019).

פרק זה מוקדש לגלגולי השיר ביידיש 'מײַן שטעטעלע בעלז'. כאן מובאות הקלטות של השיר וכן הוספות ואיורים שלא הובאו בספר הנדפס. קוראי הספר מוזמנים להגיב כאן ולהציע הוספות או תיקונים.

את הספר ניתן לרכוש בכל חנויות הספרים (המובחרות, כמובן), אך הכי טוב, בטוח וזול – בקנייה ישירה מהוצאת עם עובד. הקישו כאן.

זה העמוד הראשון של הפרק, וההמשך בספר עצמו...

עמ' 87

א. מבחר ביצועים ביידיש

הנה קודם כל המילים המקוריות משנת 1932:


כאן הביצוע המוכר של האחיות בארי (1954):



קוני פרנסיס (1960):



אווה גולד והאחים אפשטיין (שנות השבעים):



תיאודור ביקל:



השחקן מנדי פטנקין (1998):



שי אברמסון (החזן הראשי של צה"ל):



ולסיום, ירדנה ארזי... כן, ביידיש!



ב. הגרסה הפולנית

Miasteczko Bełz בפי אדם אסטון (הקלטה מ-1935 על תקליט של אולפני 'סירנה' בוורשה):



וכאן הקלטה נוספת, במקצב טנגו, של הטנור הפולני סטפן ויטס:



וזוהי הזמרת הפולנית מגדה אוּמֶר:



ג. משה אוישר והסרט 'בן החזן'

הסרט ביידיש 'דעם חזן'ס זינדל' צולם בארה"ב ב-1937 ובו שר החזן מוישה אוישר את השיר. הסרט תרם כמובן לפרסום של השיר וגם יצר את הבלבול בין בלז שבגליציה לבלצי שבבסרביה. הנה שני קטעים מהסרט שבהם שר אוישר את השיר יחד עם השחקנית פלורנס וייס (שהייתה גם אשתו הראשונה):



וכאן, כאשר הוא מגיע ל'בלז' כדי להתחתן עם אהובתו משכבר:


ד. הגרסה הרוסית: עיירתי טאלנה

ההקלטה נעשתה בלנינגרד בשנת 1941:



ה. הגרסאות העבריות

דודו פישר שר בעברית (1985). המילים הן של אבי קורן:




הגבעטרון בתקליט 'שנות ילדוּת' (1991) למילותיו של יורם טהרלב:



אוי, אוי, אוי, בלז,
העיר שלי בלז,
היית לי ביתי ופרחי ילדותי,
הם כולם שֶׁלָךְ.

אוי, אוי, אוי, בלז,
העיר שלי בלז,
מקום בו גדלתי, צחקתי ושרתי,
אי אז כל כך.

אוי, כל שבת הייתי רץ
עם הילדים לצחוק,
אל הנהר, אל השדה 
והיער הירוק.

בלז, העיר שלי בלז,
אוי, למה כל זה 
לי נראה כמו חלום,
כמו חלום רחוק.

וכאן חבורת שהם בתקליטם 'הי ציגעלעך' (2011) למילים של תמר ועמוס רודנר:




ו. הגרסה הצרפתית

הקומפניון דה-לה שאנסון, בשיר Belle petite ville (עירי הקטנה והיפה) שהוקלט בשנת 1964. הקשר לבלז הוא רק במנגינה...



ז. מבחר ביצועים כליים

לארי אדלר, גדול נגני מפוחית הפה, בהקלטה מ-1947:



וכאן שמואל גוגול, אמן מפוחית הפה שלנו:



וזו תזמורת החצוצרות של הֶרְבּ אלפרט (1960):




מידע נוסף על השיר יש בפוסט המקורי, 'מסע מן הכורסא אל העיירה: גלגולי השיר "מײַן שטעטעלע בעלז" ', שפורסם בבלוג עונג שבת בשלושה חלקים: (א) 4 במרץ 2016 ; (ב) 11 במרץ 2016; (ג) 18 במרץ 2016.


24 בדצמבר 2019

פרק ראשון // 'חדר קטן צר וחמים'? השיר ששינה את דימויו של החדר


רשימה זו היא הפסקול המלווה את הפרק הראשון בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019).

פרק זה מוקדש לגלגולי השיר ביידיש 'אויפן פּריפּעטשיק'. שיר זה נכתב והולחן על ידי מרק ורשבסקי ונדפס לראשונה בשנת 1900. התרגום המפורסם של שיר זה לעברית, שמתחיל במילים 'חדר קטן צר וחמים', נעשה בידי פסח קפלן. כאן מובאות הקלטות של השיר וכן הוספות ואיורים שלא הובאו בספר הנדפס. קוראי הספר מוזמנים להגיב כאן ולהציע הוספות או תיקונים.

את הספר ניתן לרכוש בכל חנויות הספרים (המובחרות, כמובן), אך הכי טוב, בטוח וזול – בקנייה ישירה מהוצאת עם עובד. הקישו כאן.

זה העמוד הראשון של הפרק, וההמשך בספר עצמו...

עמ' 29

יוצר השקופית: משה בנציון

מבחר ביצועים

במרשתת יש עשרות ביצועים של השיר, וכאן הבאתי רק מבחר ביצועים אהובים וייחודיים.

קודם כל כמה ביצועים של השיר ביידיש, שפת כתיבתו המקורית:

נתחיל בחוה אלברשטיין:



וכאן אסתר עופרים:



'חבורת רננים' הנהדרת, שרה ביידיש ובעברית, בעיבודו של גיל אלדמע:



וזו שירתה של מקהלת לי-רון בסרט 'רשימת שינדלר' (1993), ואחריה נגינת כינורו של יצחק פרלמן:




ציור: מאוריצי מינקובסקי


15 בדצמבר 2019

פרק רביעי // 'שיכור איז אַ גוי': על יהודים, גויים ושיכורים


רשימה זו היא הפסקול המלווה את הפרק הרביעי בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019).

פרק זה מוקדש לגלגולי השיר ביידיש 'שיכּור איז א גוי'. כאן מובאות הקלטות של השיר וכן הוספות ואיורים שלא הובאו בספר הנדפס. קוראי הספר מוזמנים להגיב כאן ולהציע הוספות או תיקונים.

את הספר ניתן לרכוש בכל חנויות הספרים (המובחרות, כמובן), אך הכי טוב, בטוח וזול – בקנייה ישירה מהוצאת עם עובד. הקישו כאן.

זה העמוד הראשון של הפרק, וההמשך בספר עצמו...

עמ' 119

א. מבחר ביצועים: 'גייט אַ גוי אין שענקל אַרײַן'

מאיר נוי, מעיני הזמר, 1996, עמ' 162

הראשון והמובחר הוא כמובן החזן הנפלא מרדכי הרשמן: 



כאן החזן ברל'ה חגי:



וכאן החזן בן דורנו, יענקי לֶמֶר בהקלטה משנת 2011:



ב. יעקב ועשיו


גם המשורר הלאומי שלנו, חיים נחמן ביאליק, חיבר (לפני 1917) גרסה מבודחת של השיר ושמה 'יעקב וְעֵשָׂו'. אפשר לשיר אותה על פי הלחן העממי, אבל יש לנו שני לחנים מקוריים.

הראשון הולחן על ידי דרורה חבקין והושר על ידי ליאור ייני (1971):


השני הולחן בידי שם טוב לוי והושר על ידי אריק איינשטיין (1984):



ג. הגרסה הארץ-ישראלית: שיר היין

מאיר נוי, מעיני הזמר, 1996, עמ' 163

'שיר היין' נכתב על ידי יצחק יונה לבני (ציגל) בשנת 1911. הנה חבורת שהם שרה, תחילה ביידיש ואז בעברית:



ד. שירים שסבא לא שר לי...

הזמר יעקב שפירו שר ביידיש גרסה וולגרית של השיר פֿריילעך וויל ער זײַן (2005).




מידע נוסף על השיר 'שיכּור איז אַ גוי' יש בפוסט המקורי 'למה גוי שותה יי"ש ומה עושה היהודי בינתיים?', שפורסם ב-21 בנובמבר 2013 בבלוג עונג שבת כאן.


14 בדצמבר 2019

פרק תשיעי // 'רב הלילה': מניגוני החסידים לריקודי החלוצים


רשימה זו היא הפסקול המלווה את הפרק התשיעי בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019).

פרק זה מוקדש לגלגולי השיר 'רב הלילה' שכתב יעקב אורלנד. כאן מובאות הקלטות של השיר וכן הוספות ואיורים שלא הובאו בספר הנדפס. קוראי הספר מוזמנים להגיב כאן ולהציע הוספות או תיקונים.

את הספר ניתן לרכוש בכל חנויות הספרים (המובחרות, כמובן), אך הכי טוב, בטוח וזול – בקנייה ישירה מהוצאת עם עובד. הקישו כאן.

זה העמוד הראשון של הפרק, וההמשך בספר עצמו...

עמ' 206

מילות השיר עם השיבוש הקלאסי: 'רד הלילה' במקום 'רב הלילה' (יוצר השקופית: משה בנציון)

א. מבחר ביצועים

בחרתי רק כמה ביצועים מתוך עשרות רבות.

הנה תחילה 'חבורת שירו שיר':



וכאן שירה בציבור עם אפי נצר:



ב. הגרסאות החסידיות

חב"ד – 'אמר רבי עקיבא':



צאנז – 'אל מסתתר בשפריר חביון':



סלונים – 'הֲדוֹך קָמַי':



סקולן – 'מזמור לדוד' (תזמון 03:40):



'יצר הרע' של חסיד בלז ירמיהו דמן:



ג. גרסת בני עקיבא: 'הוי, אחים נריע'



ד. ביקור בבתי הורנשטיין

הנה כמה תמונות שצילמתי בשכונה ירושלמית זו, שבה נולד השיר:

צילומים: דוד אסף


מידע נוסף על השיר 'רב הלילה' יש בפוסט המקורי שפורסם ב-9 בנובמבר 2012 בבלוג עונג שבת כאן.


פרק עשירי // הטנגו האחרון בוורשה ובכפר סבא



רשימה זו היא הפסקול המלווה את הפרק העשירי בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019).

פרק זה מוקדש לגלגולי שיר הטנגו הפולני המפורסם To ostatnia niedziela (יום ראשון האחרון) ולשירו של נתן אלתרמן 'טנגו כפר סבא' שהולחן על ידי משה וילנסקי. כאן מובאות הקלטות של השיר וכן הוספות ואיורים שלא הובאו בספר הנדפס. קוראי הספר מוזמנים להגיב כאן ולהציע הוספות או תיקונים.

את הספר ניתן לרכוש בכל חנויות הספרים (המובחרות, כמובן), אך הכי טוב, בטוח וזול – בקנייה ישירה מהוצאת עם עובד. הקישו כאן.

זה העמוד הראשון של הפרק, וההמשך בספר עצמו...

עמ' 229

א. גלגולי 'זהו יום ראשון האחרון'

המקור הפולני: הביצוע ה'קלאסי' של הטנגו To ostatnia niedziela (טוֹ אוֹסְטַטְנְיָה נְיֶידְזְ'יֶילָה) בפי מצ'יסלב פוֹג:



הגלגול הרוסיРасставание (פרידה), אך נודע גם בשם Утомлённое солнце (שמש בוגדנית; Utomlyonnye solntsem). אין קשר בין המקור הפולני לבין המילים ברוסית (שאותן חיבר יוזף אלווק). הנה לאוניד אוטיוסוב בהקלטה משנת 1936:




וכאן בגרסה הרוסית השנייה 'שיר הדרום', בפי קְלַבְדִיָה שולז'נקו. הקלטה מ-1938:



הגלגול העברי: 'השבת האחרונה' למילותיו של ישראל מאיר בידרמן.


וכאן ההקלטה הראשונה של השיר בעברית בפי בן לוי, הוא אדם אסטון, הוא אדולף לווינזון. ההקלטה נעשתה ב-1936 באולפני 'סירנה' בוורשה:



וכאן אנו כבר במדינת ישראל. הנה עליזה גבאי בהקלטה מ-1957|:



וכאן ירדנה ארזי בהקלטה מ-1972:



ב. טנגו כפר סבא

זה הדפרון המקורי של השיר משנת 1946:


וכאן הביצוע הבלתי נשכח של רחל אטאס (1963):



וכאן רבקה מיכאלי (1975):



יורם רותם, איש גלי צה"ל, שלח לי את המילים החדשות שכתב אפרים סידון למנגינת 'טנגו כפר סבא', עבור המופע 'לי לה לא עלינו' (2012), שהוקדש לשירים הידועים של תיאטרון לי-לה-לו עם תוספת של כמה בתים חדשים ואקטואליים.


מת הלול הלך אפרוח,
ולבֶּנִי אין כבר כוח.
הוא היום שבעים ושניים –
ואין כוח במותניים.

עכשיו הרפת הרוסה וגם מוזנחת,
הרי עשרות שנה קרענו את התחת.
למדינה נתנו גם כתף גם שכם –
(בדיבור)
אני גם רחם...
וכך היום סוף סוף הגענו אל פת לחם.

הגענו שנינו לדלות וגם לסבל,
כבר אין יותר פרות, אבל חיים בזבל.

בֶּנִי, כן בֶּנִי כבר סבא.
סבא, חולה, חלש, ומר לו
בֶּנִי, מה כבר אומר לו 
הן כסף לתרופות, כבר לא נותר לו.

אני את בני שוב בשתי ידי גוררת,
בבית חולים, במסדרון, איתו נשארת.
(בדיבור)
כי אין אחיות...
בני, כן בני כבר סבא,
שיתפגר
למי אכפת פה.

והנה כאן במופע המדובר, תחילה ה'טנגו' של אלתרמן ומיד אחריו ה'טנגו' של סידון:





מידע נוסף על השירים שבפרק זה יש בפוסטים המקוריים שפורסמו ב-1 במארס 2012 וב-27 במארס 2015 בבלוג עונג שבת כאן (זהו יום ראשון האחרון) וכאן (טנגו כפר סבא).

12 בדצמבר 2019

פרק שביעי // 'היֹה היו שני חברים': היין ותחיית המתים


רשימה זו היא הפסקול המלווה את הפרק השביעי בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019).

פרק זה מוקדש לגלגולי השיר 'היֹה היו שני חברים', המיוחס בדרך כלל לשחקן התאטרון אהרן מסקין, אבל באמת הוא פרי עטו של נתן אלתרמן. כאן מובאות הקלטות של השיר וכן הוספות ואיורים שלא הובאו בספר הנדפס. קוראי הספר מוזמנים להגיב כאן ולהציע הוספות או תיקונים.

את הספר ניתן לרכוש בכל חנויות הספרים (המובחרות, כמובן), אך הכי טוב, בטוח וזול – בקנייה ישירה מהוצאת עם עובד. הקישו כאן.

זה העמוד הראשון של הפרק, וההמשך בספר עצמו...

עמ' 172

א. מבחר ביצועים

הנה 'שלישית המיתרים' (טריו ערבה) – צבי בורודו, שמעון ישראלי ואריק לביא – בהקלטה מ-1957:



וכאן יפה ירקוני עם שלישיית ליביו-ציגלר-סביר (על זיהויים ראו בספר), בהקלטה מסוף שנות החמישים:



וכאן גאולה גיל ותיאודור ביקל (1959):



ב. הפרסום הראשון

רשימתו של בנימין גלאי, 'שיר שיכורים', נדפסה בעיתון במחנה, י"ג בטבת תשט"ז / 4 בינואר 1956 (גיליון 17):


ג. הסרט הרוסי: 'שני חברים שירתו'

המקור הרוסי של הטקסט (לא של המנגינה) הוא בשיר 'שני חברים שירתו', שגם היה לסרט סובייטי בשנת 1968. הנה מבחר כרזות של הסרט:


ד. משנקה-דשנקה: האם זה המקור למנגינה?

על שי זה, שהוא אולי המקור ללחן של 'היה היו שני חברים', ראו בספר (עמ' 188-187). ולפי שעה הקשיבו לשירתו של הטנור ולדימיר נצ'אייב.




מידע נוסף על השיר 'היֹה היו שני חברים' יש בפוסט המקורי שפורסם ב-13 בדצמבר 2012 בבלוג עונג שבת כאן.

11 בדצמבר 2019

פרק שבעה עשר // 'השיר היפה ביותר שנכתב כאן': הפזמון ליקינתון


רשימה זו היא הפסקול המלווה את הפרק השבעה עשר בספרי שיר הוא לא רק מילים: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת עם עובד, תש"ף / 2019). פרק זה מוקדש לגלגולי השיר 'פזמון ליקינתון' שכתבה לאה גולדברג והלחינה מרים גוילי. כאן מובאות הקלטות של השיר וכן הוספות ואיורים שלא הובאו בספר הנדפס. קוראי הספר מוזמנים להגיב כאן ולהציע הוספות או תיקונים.

את הספר ניתן לרכוש בכל חנויות הספרים (המובחרות, כמובן), אך הכי טוב, בטוח וזול – בקנייה ישירה מהוצאת עם עובד. הקישו כאן.

זה העמוד הראשון של הפרק, וההמשך בספר עצמו...

עמ' 347

המילים

יוצר השקופיות: משה בנציון

מבחר ביצועים

אין ספור ביצועים יש לשיר וכאן מובא רק מבחר מצומצם.

נחמה הנדל:



אסתר עופרים:


אריק איינשטיין:



כאן מספרת המלחינה רבקה גוילי לנעמי שמר על הולדת השיר:



איור: נעם נדב


מידע נוסף על השיר 'פזמון ליקינתון' יש בפוסטים המקוריים שפורסמו ב-22 וב-28 באפריל 2016 בבלוג עונג שבת כאן וכאן.